Customer

תקנות הנגישות בישראל מחייבות מוסדות ציבוריים להיות נגישים עבור בעלי מוגבלויות. בתקנות נקבע על איזה מוסדות ציבוריים חלה החובה, מי קהל היעד וכיצד פתרונות הנגישים הקיימים יכולים לעזור לו. כך למשל ניתן לראות שיש תקנות שמיועדות להנגשת מוסדות ציבוריים עבור קשישים ובעלי מוגבלויות, כמו גם תקנות שמטרתן לסייע לצעירים אחרי תאונות דרכים, מבוגרים אחרי שבץ או אירוע מוחי, חיילים פצועים וכן הלאה.

הדבר החשוב ביותר מבחינת התקנות הוא להנגיש את המוסדות הציבוריים גם במידה ויש בהם מפלסים שונים. במילים אחרות, התקנות מתייחסות לאופן שבו צריך להתקין מעלון לנכים לגישור בין מפלסים או בין קומות במגדלי דירות. מבחינת התקנות, ההבדל בין מעלית לבין מעלון לנכים נובע מעצם השימוש בכל אחד מהם ומהצורך שעליו הם עונים.

בחירת סוג המעלון לנכים

הבעיה היא שלא כל מעלון מתאים לכל סוגי המוגבלויות וחשוב מאוד להתאים אותו גם למאפיינים של המוסדות הציבוריים. כך למשל אפשר לבחור מעלון כיסא לאנשים שיכולים לנוע עצמאית אך זקוקים לסיוע בעת עלייה וירידה במדרגות, אך להתקין מעלון אנכי למקרים שבהם צריך לשאת את האדם יחד עם כיסא הגלגלים שלו.

את ההבדלים בין סוגים שונים של מעלון לנכים אפשר לראות גם במוסדות שיקום ובבתי אבות. ברוב מוסדות השיקום מעדיפים להתקין מעלית ייעודית לנכים או מעלון משטח, אך בבתי אבות שמיועדים לעצמאיים הדגש הוא על מעלון כיסא. יתרה על כך, בחלק מהמוסדות הציבוריים משלבים בין מעלון משטח לבין מעלון כיסא ומוודאים שהם מתאימים לקהל היעד.

לסיכום, התקנת מעלון לנכים היא חובה חוקית ומוסרית. את המעלון מתקינים כדי לסייע לנכים ולעזור להם בהתניידות עם ובלי כיסא גלגלים.