Customer

תקנות GDPR באירופה מול ישראל

תקנות GDPR מתארות את הניסיון של גופים באיחוד האירופי להסדיר את אופן השימוש, הניהול והעיבוד של מאגרי מידע. הנחת המוצא היא שהניהול של מאגרי מידע מהווה חלק בלתי נפרד מאורח החיים המודרני והמסחרי, אך שלצד היתרונות שלו יש גם מגבלות וסיכונים. כדרך להתמודד עם הסיכונים נקבעה רגולציה מקיפה שמקבלת ביטוי ברשימה ארוכה של תקנות. בנוסף, החל משנת 2011 הכיר האיחוד האירופי בישראל כאזור מוכר שעומד בקריטריונים של תקנות GDPR.

על אף ההכרה של האיחוד האירופי בישראל כמדינה שבה נשמרות תקנות GDPR, קיימים הבדלים מסוימים בין אופי ההתנהלות. כך לדוגמא במדינות אירופה האיחוד עצמו אחראי על הסנקציות וגם על האופן שבו מנסים להגן על המידע, בעוד בישראל יש את הרשות להגנת הפרטיות. יתרה על כך, הרשות להגנת הפרטיות בישראל שואבת השראה מתקנות GDPR אך היא גם מפקחת ואוכפת את ההוראות על פי חוק הגנת הפרטיות שמטבע הדברים לא חל על מדינות אירופה.

היכנסו וצפו! מזה תקנות GDPR ואיך זה משפיע עליכם:

מה צריך לדעת על התקנות?

היכרות עם המאפיינים של תקנות GDPR צריכה להיות חלק בלתי נפרד מסל הכלים של כל מי שמנהל ומעבד מאגרי מידע גם בלי קשר לסנקציות ולאכיפה של האיחוד האירופי. אלו תקנות שקובעות סטנדרטים מחמירים בכל הנוגע לאופן שבו שומרים על המידע, מונעים זליגה שלו ומגנים על הציבור הרחב. בנוסף ,התקנות מתארות את הרגולציה והן מחייבות מינימליזציה מסוימת בעת השימור של המידע האישי.

למעשה, נושאי המידע חייבים על פי תקנות GDPR להיות מודעים לכך שנעשה עיבוד ולמטרות שלו. זהו חידוש משמעותי בכל הנוגע לאכיפת התקנות של הגנת הפרטיות והוא קיים גם בישראל. בפועל, התקנות מגנות על הציבור וכך יש להתייחס אליהן.

מתי יש צורך בניהול אבטחה?

ניהול אבטחה נדרש כאשר יש סכנה כלשהי לדליפת מידע מהעסק. אמנם שירותי אבטחה מוכרים לנו בדרך כלל מאבטחה מוחשית, כלומר מאבטחים חמושים שעושים מידי פעם פטרולים, אך כאשר מדברים על ניהול אבטחה הכוונה היא לניהול של כל אמצעי האבטחה של עסק מסוים, בדרך כלל על המידע שלו. יש חברות גדולות מאוד שיכולות לעבוד במגוון רחב של תחומים, כאשר חברות אלו צריכות להגן על המידע שלהם בכל מחיר. הצורך הזה יכול להיות לחברות טכנולוגיות, חברות סלולר, חברות תרופות, חברות מזון, חברות תעופה וכן הלאה.

היכנסו וצפו! כיצד מנהלים אבטחה מראש:

מי אחראי על ניהול האבטחה?

על ניהול אבטחה יש כמה אחראיים כאשר את הניהול עצמו תעניק בדרך כלל חברה חיצונית. יש לכך סיבה הגיונית הרי לחברות גדולות אין באמת בעיה להקים מערך אבטחה פנימי משלהן. הסיבה לכך שמערך האבטחה לא יהיה רק פנימי אל גם מטעם חברה חיצונית היא מציאת באגים רבים יותר במערך. כאשר הצוות הפנימי בוחן את מערך האבטחה ואת כל הכלים שלו הוא לא תמיד יעלה על פרטים או פרצות מסוימות שמומחים לאבטחת מידע שלא מכירים את העסק כן יעלו עליהם. כך למעשה אפשר לקבל הגנה שקרובה יותר לשלמות.

מדוע חשוב ניהול האבטחה?

נדמה שלא צריך להסביר מדוע ניהול אבטחה חשוב מאוד, הרי בסופו של דבר אם העסק ייאבד מהמידע שלו או חמור מכך, שהוא יימחק, הוא יכול להתאושש מזה רק אחרי חודשים רבים ואולי אפילו שנים עם זאת החשיבות של ניהול אבטחה אינו דומה במטרתו לאבטחת מידע באופן כללי. ניהול אבטחה אמור לשמור על יעילות במערך האבטחה, כלומר לצמצם את הוצאות האבטחה ולדאוג שהיא תהיה איכותית מאוד לאורך זמן.

תקנות רישוי עסקים (מפעלים מסוכנים) מפרטים את כלל הנהלים החלים על מפעלים בהם  מוחזקים חומרים מסוכנים ועליהם להיות האור לרגליהם של מנהלי מפעלים מסוכנים, בייחוד כשמדובר על תכנון והיערכות לקראת מצבי חירום.

מדוע היערכות לחירום היא חשובה?

כאשר אנו מדברים על עסקים, חברות, מפעלים וארגונים בהם יש הרבה אנשים באופן כללי, ישנה חשיבות רבה להיערכות לקראת מצבי חירום, בין אם מצבים של חירום הנגרם עקב אירועים טבעיים, כמו רעידת אדמה, או לחילופין, מצבי חירום ידי אדם כמו למשל שריפה או אירוע אלימות, שכן, במידה ולא תהיה היערכות ומענה מתאים בעת חירום, חיי אדם עשויים להימצא בסכנה. מכאן, שישנה חשיבות ראשונה במעלה להיערכות נכונה, כאשר תיק המפעל הוא אחת מהדרכים לעשות כן.

היכנסו וצפו! סודות הביטחון הגדולים של הבית הלבן:

כיצד תיק מפעל תורם להיערכות לחירום?

תיק מפעל כאמור, הוא אמצעי אשר תורם משמעותית להיערכות לחירום של מפעל בו מוחזקים חומרים מסוכנים בפרט. במפעל בו מוחזקים חומרים מסוכנים, בכל מצב צבירה שהוא, לפי הגדרתם בספר הכתום של האו"ם המציב סטנדרט בינלאומי, עשויים לקרות מיני אסונות הכוללים את החומרים המסוכנים דנן, אשר עשויים לסכן חיי אדם בצורה מובהקת. תיק המפעל תורם להכנה לקראת אירוע חירום פוטנציאלי, שכן בו מפורטים החומרים המוחזקים, דרכי מילוט, אנשי קשר לחירום ועוד.

מה צריך להיות בתוך תיק מפעל?

תקנה 4(א) מפרטת את תכנית החירום המלאה של המפעל למעשה, אשר צריכה להיות מעודכנת בכל עת בתיק המפעל. התקנה מגדירה כי בתיק המפעל נמצא פירוט של כלל אמצעי הבטיחות והמנע המצויים במפעל להתמודדות עם חומרים מסוכנים ובכלל, אנשי קשר רלוונטיים לחירום, פירוט של כלל החומרים המסוכנים המוגדרים במפעל, תכנית ההיערכות למקרים של תקלות ואירועים ועוד.

מי הוא יועץ המיגון?

כל בניין בעולם נדרש לעמוד בתקני בנייה מסוימים הנוגעים בין השאר לחוזק הבניין ובטיחותו. בישראל, הבניינים נדרשים בנוסף לעמוד בתקנים שנקבעו על ידי פיקוד העורף הנוגעים למיגון של הבניין. דרישות המיגון משתנות בין סוגי בניינים שונים ובאזורים גאוגרפיים שונים. כך לדוגמא, בית חולים ציבורי נדרש למרחב מוגן שיעמוד גם בפני התקפות טילים קשות במיוחד ורעידות אדמה בעוצמה הגבוהה ביותר, בעוד שממ"ד בדירה פרטית נדרש לעמוד בתקנים מחמירים פחות. יועץ מיגון, הוא אדם שהתמחה בתחום המיגון והבנייה, לרוב בעל ניסיון הנדסי ו/או צבאי בתחום, אשר מייעץ לקבלנים וללקוחות פרטיים בכל הנוגע לבנייה בטוחה על פי התקנים.

אילו שירותים מציע יועץ מיגון?

יועץ מיגון מקצועי מציע מגוון שירותים, בהתאם לסוג הלקוח ולסוג הבנייה. ראשית, בעת בנייה של מבנה חדש קבלנים לרוב עובדים יחד עם יועצי מיגון לקבלת החלטות בנוגע לסוג המיגון הנדרש לבניין ולאופן בו מומלץ לבנות את אותם מרחבים מוגנים. שנית, יועץ לענייני מיגון מסייע פעמים רבות לא בבנייה של בניין חדש אלא בשיפור מיגון בבניין קיים. במקרה זה ינסה היועץ לראות כיצד ניתן לעמוד בתקני המיגון הנדרשים עם שיבוש מינימלי ככל האפשר של חיי הדיירים. שלישית, יועץ מיגון יודע לומר מתי בניין מסוים יהיה פטור מהצורך לבנות בו מרחב מוגן. לבסוף, היועץ בקיא בכל נושא הבירוקרטיה וידע להנפיק את האישורים הדרושים לצורך בנייה ושיפוץ של מבנה מכל סוג.

בחרו יועץ מיגון מקצועי ומהימן

כאשר אתם בוחרים יועץ מיגון עבור הפרויקט שלכם, חפשו אחר יועץ בעל ניסיון רב בתחום – הן בהבנת הדרישות של פיקוד העורף והן בהבנת אופן הבנייה ההנדסי של בניינים מסוגים שונים. רצוי לחפש יועץ בעל המלצות מלקוחות מוכרים וניסיון רב בתחום.

בעולם כיום ותמיד, פקדו את האוכלוסיות השונות אסונות מסוגים שונים- בין אם אסונות טבע ובין אם אסונות שנוצרו על ידי האדם. כיום, אחד מבעלי התפקיד החשובים ביותר בהקשר של התמודדות עם מצבי חירום מסוג זה, הם מנהלי מצבי החירום המוכשרים להתמודדות הייחודית.

סוגי מצבי החירום השונים

כאמור, ישנם שני סוגי ניהול מצבי חירום איתם אנו נדרשים להתמודד- הראשון בהם הוא מצבי חירום מסוג אסונות טבע. דוגמאות לאסונות מסוג זה הם הצונאמי שפקד את תאילנד בעשור האחרון, רעידות אדמה בדומה לאלו שפקדו את יוון בשנים האחרונות, הוריקן קתרינה בארה"ב ועוד. הסוג השני של מצבי החירום איתם יש צורך להתמודד הם כאלה שנוצרו על ידי האדם, לדוגמא, אסון התאומים שהתרחש בניו יורק והיה אסון רב נפגעים שדרש חילוץ תחת הריסות ועוד אמצעים שונים של התמודדות. דוגמא נוספת היא צ'רנוביל. אסונות מסוג זה היום לרוב יהיו אירועי טרור גדולים ורבי נפגעים. לצערנו, קשה לנבא מאיפה יגיע מצב החירום הבא, לכן יש לדאוג להיערכות מרבית להתמודדות עם מצבי חירום אלה במדינת האם וכמו כן, להיות ערוכים למתן סיוע בין לאומי במידת הצורך.

מי אחראי על ניהול מצבי חירום?

כיום, ישנם בעלי תפקיד אשר אמונים על ניהול מצבי חירום בארץ ובחו"ל ומוכשרים לכך, בין היתר, במסלול תואר שני ייעודי. אותם אנשים מוכשרים לנהל את מצבי החירום מכלל הבחינות- רפואית, מבחינת שיקום נופים ואתרים, מבחינת התנהלות מול גופי תקשורת המונים, סיוע הומניטרי, ליווי פסיכולוגי של האסון, אמונים על מערכי שירותי חירום בקהילות אותן פקד האסון ועוד. עבודתם של אותם אנשים היא עבודת קודש שערכה לא יסולא בפז וישנה חשיבות רבה בהימצאותם בשטח.

אסונות שונים עלולים לפקוד אותנו מידי יום, לא ניתן לצפות אותם והם יכולים לקרות לכל אחד מאיתנו. אנשים אשר מנהלים עסקים יודעים שמקרה אסון יכול להיות סופו של עסק. אבל באמצעות היערכות מוקדמת, מדוייקת ומוקפדת ניתן להציל עסקים מסגירה במקרה של אסון. כל עסק אשר רוצה להבטיח להמשיך להתקיים לאחר אסון ממשי חייב להחזיק בידיו תוכנית התאוששות מאסון.

אילו אסונות יכולים לפקוד את העסק שלי?

עסקים רבים נתונים לאיומם של אסונות בידיוק כמו כל אחד מאיתנו, אסונות רבים ומגוונים יכולים לפגוע באופן חמור בעסקים, להשביתם ובמקרי מסויימים אף לגרום לסגירתם. האסונות אשר עלולים לפקוד עסקים הם אסונות כמו: שריפות, רעידות אדמה, קריסה של בניין, פיצוץ גז ועוד. עסק שמתנהל בחוכמה ידאג להכין תוכנית התאוששות DRP מאסון אשר באמצעותה יוכל העסק לחזור לתפקד בצורה שבה תיפקד טרם האסון. תוכנית התאוששות מאסון היא רק חלק קטן מתוכנית גדולה שנקראת 'שרידות עסקית', אך מכל החלקים יש לה את המשמעות הגדולה ביותר בעבור העסק.

היכנסו וצפו! כיצד לבנות תכנית התאוששות מאסון?

מה כוללת תוכנית התאוששות מאסון?

אסונות יכולים לפקוד כל עסק, חברה או ארגון אשר קיימים היום, בכדי להתמודד עם המשברים האלו בצורה האידיאלית יש לכתוב תוכנית התאוששות מאסון DRP (Disaster Recovery Plan). תוכנית זאת מכילה בתוכה את המידע, שלב אחרי שלב, כיצד להחזיר את העסק לתפקוד מלא לאחר אסון. התוכנית שמה דגש משמעותי על טכנולוגיות ומידע וכן מוודאת שגם במקרה אסון כל הטכנולוגיה של העסק אכן נשמרת. התוכנית מכילה בתוכה גם את כל המידע שיש על בעלי העסק להכיר במקרה אסון, כולל טפסים שונים שיש למלא, תהליכים, מדיניות שונה ונהלים בסיסים, כולם משמשים להחזרת העסק לתפקוד בזמן הקצר ביותר.

להיות מוכנים לכל תרחיש

ככל שממדי ארגון מסוים עולים, כך הוא צריך להגן על עצמו יותר כיוון שמספר האויבים וגנבי המידע הפוטנציאלים עולים. לא תמיד מדובר על מתקפת סייבר שנועדה להפיל במכוון פעילות של ארגון מסוים אלא לפעמים מדובר בהשמדה של מידע בגלל מצב כללי כמו מלחמה או מבצע צבאי ואפילו תופעות טבע כמו רעידת אדמה או שריפה. מהותו של שרידות עסקית BCP היא להכין את הארגונים השונים לכל מצב כך שגם במצב חירום הארגון יפעל בהנחיות ברורות מראש ולא יפעל תחת לחץ וייקח החלטות פזיזות שעלולות לפגוע נואשות בחברה.

כל מקרה מצריך התמודדות שונה

שרידות עסקית BCP מוצלחת מתאימה את עצמה למצבים שונים. למשל, ארגון שמכיל מידע עסקי רגיש בעל שרתים רבים שמכילים את כל המידע הכבד יכול למצוא עצמו בפגיעה בשרתים בגלל שטפון או מפגע פיזי אחר. במצב כזה הארגון חייב להתכונן לשלוף את המידע מגיבוי אחר, אם נמצא כזה, למערכות הראשיות ולהמשיך לתפקד כרגיל. לעומת זו, קופת חולים פועלת על מערכות בריאות שהן בעצם מערכות מידע לכל דבר, כך שבמקרה שהמערכת תקרוס בגלל באג, תקלה או מתקפת סייבר, יהיו מערכות חלופיות שיכולות לפעול באופן מיידי עם הנפילה של המערכות המקוריות, או שהן פעולות כל הזמן במקביל למערכות הרגילות ובמקרה של נפילה של המערכות הראשיות, החלופיות יתפסו את מקומן מיד.

היכנסו וצפו! כיצד בונים תכנית שרידות עסקית BCP?

מי צריך להתגונן?

כל חברה וכל ארגון חייב שרידות עסקית BCP כדי לשמור על פעילותו התקינה. זוהי תכנית פעולה חשובה לבנקים, ארגוני בריאות, חברות היי טק גדולות, מפעלים שקשורים בתעשיות צבאיות או כאלו שמכילים נוסחאות ופריצות דרך בתהליכים מסוימים, חברות תרופות וכל ארגון שרוצה לשמור על המידע שלו ועל היכולת להתאושש בעת פגיעה במערכות שלו.